ראשון לציון

 ראשון לציון נוסדה ב-י"ג בניסן תרמ"ב – 3 באפריל 1882 ע"י 22 מייסדים שהיו שייכים ל-"ועד חלוצי יסוד המעלה".
מקור השם לקוח מספר ישעיהו, פרק מ"א פסוק כ"ז: "ראשון לציון הנה הנם ולירושלים מבשר אתן".
לקבוצת המייסדים הללו חברו קבוצה מאנשי ביל"ו וכעבור שנה חיו במושבה כ-100 נפשות.
מייסדי ראשון לציון בנו להם בתים, כלכלו את נפשם ונפש בהמתם בזריעת תבואה וסידרו מגוון צרכי ציבור על חשבון עצמם, בתקווה שהאדמה תתן את יבולה ותשביע לחם את עובדיה, אך קבוצה זו נתקלה בקשיים רבים בשל קרקעות החמרה והחול שהיו באיזור, הן לא התאימו לתבואות. במאמציהם לעבד את הקרקע הם נקלעו להוצאות רבות שגרמו בשלב מסויים למצב כלכלי קשה.
יוסף פיינברג נבחר כנציגה של קבוצת מתיישבים זו כדי לייצג את דרישתם לעזרה ותמיכה בפני הברון רוטשילד, עזרה שאכן נענתה ע"י הברון בסופו של דבר, הברון תמך במושבה זו , הוא הקים בה את בית הספר העיברי הראשון בעולם ואת גן הילדים העיברי הראשון. במושבה שהייתה השנייה בגודלה, היו ב-1907 700 נפשות וב-1913 היו 1,400 נפשות.

כיום, ראשון לציון נחשבת לעיר מטרופולין המאכלסת כלמעלה מ-226,000 אלף נפש. ראשון לציון מתפתחת באופן מהיר מאוד וניתן למצוא בה תחומי עיסוק מגוונים: גידולי חקלאות, הכוללים בעיקר גפן, זיתים, שקדים, פרות הדר, גראניום, משי וכדומה. כמו כן יש בעיר חמישה אזורי תעשייה, התעשייה הענפה בראשון לציון כוללת למעלה מ-700 מפעלים המייצרים מגוון רחב של מוצרים לצריכה מקומית ולייצוא.