השיר שלפנינו מדבר על חיפוש זהות, על ניסיון של האדם למצוא את המקום הבטוח שבו יתקבל כפי שהוא. הוא יוצא מהמרחב הקטן של הפרבר מתוך תחושה של נחיתות וחוסר קבלה של עצמו, אל המרחב הגדול של העיר אותה הוא תופס כאידיאל. הוא קונה חנות בדיזינגוף, והמטרה היא להכות שורש, כלומר להתחבר באופן משמעותי ולהשתקע בתוך החברה החדשה. אבל, הצירוף "להכות שרש" משתנה לצירוף "לקנות שרש", במקום זה, אין אפשרות לאדם להתקבל כמות שהוא. עליו לקנות את מעמדו בכסף.
מקומו של האדם ניתן לו בחברה התל- אביבית בזכות החומריות שהוא מביא איתו. הוא מגיע לרוול שהוא בית קפה תל- אביבי אליטיסטי אליו באים אנשי הבוהמה והתרבות. בית הקפה מסמל את החברה הנהנתנית- חברת השפע שמתייחסת למותגים.
המילה "אבל" נמצאת בשורה יחידה בשיר והיא מבליטה את הניגוד בין החלום, הציפייה והשאיפה ובין המציאות המאכזבת. כשהוא מגיע לרוול הוא מנסה למצוא מקום, במישור המעשי מקום ישיבה ובמישור הנפשי למצוא מקום שיקבל אותו ויאפשר לו להיטמע בתוכו. הוא מתחיל לתהות באשר לאותם אנשים: מי הם, מה יש בהם. הוא לא פונה אליהם ולא מוצא איתם שפה משותפת. הצירוף "שולף את השפה" מקשר לתחושת ההתגוננות שלו מולם. הוא משתמש בשפה ככלי נשק שיעזור לו להתקרב אליהם.
השפה של רוול היא שפה נקייה, תקנית וגבוהה, אך אין בה רגש ואפשרות להתבטא בצורה כנה ומשמעותית. הבית הראשון מסתיים בתיאור המרחב הפיזי שמשקך את מצבו הנפשי של הדובר.
הבתים גבוהים, מאיימים, מתנשאים לגובה, בדיוק כמו אותם אנשים ברוול. לכאורה הפתחים פתוחים, ישנה אפשרות להיכנס אל חברה, כשלמעשה הדובר חש קושי גדול, חווה את הפער המנטאלי בינו לבין החברה. בסופו של דבר מחליט הדובר לעזוב את העיר ולחזור חזרה אל המקום ממנו יצא, אך הפעם בתחושות אחרות. אמנם ניסיונותיו נכשלים אבל הוא חוזר עם תובנות חדשות: העברית בפרבר היא זו שיכולה לשמש ולייצג אותו. המקום הקטן הוא המקום הראוי מפני שהוא נטול מסכות- אמיתי. הבית הראשון מדבר על מסע של חיפוש ומאופיין בתחושות סוערות של בלבול. באופן דומה המבנה של הבית אינו אחיד, השורות שונות בארכן, שינה תחושה של חוסר סדר שמעצים את תחושת הדובר.
הבית עמוס מבחינה מילולית ומבחינה רגשית. באופן דומה הבית השני בנוי ב5 שורות שוות בארכן ומשרה אווירה של אחידות. לפיכך, מבנה השיר מתאים לתוכנו. השיר כולו כתוב בשפה פשוטה, ישרה, ללא גינונים מיותרים, על- מנת להמחיש את הרעיון המרכזי. השיר מסיר את המסכות ומביע ביקורת כנגד החברה האשכנזית המתנשאת, כששנים רבות סירבה לקבל את הספרדים. השיר מתייחס אמנם לפער העדתי אבל פונה אל המימד האוניברסאלי, אל החיפוש של כל אדם אחר המרחב בו הוא יכול לעצב את עולמו באופן כנה.
כתיבת תגובה