פרק ג' מתחיל בתיאור של משה כרועה צאן. משה רעה את הצאן במדבר ובחיפושיו אחרי שטח מרעה, הגיע להר האלוהים בהר חורב ("וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹהִים חֹרֵבָה").
רועה צאן נדרש לתכונות רבות הנדרשות גם ממנהיג. רועה צאן נדרש למסירות, לאחריות, נאמנות, שיקול דעת וכושר ארגון. נוסף על כך משה כרועה צאן מכיר את תנאי המדבר, דבר שיתרום לו כשיוליך את בני ישראל במדבר.
הסנה הבוער: מלאך אלוהים נגלה אל משה מתוך הסנה (שיח קוצני הגדל במדבר). משה ראה שהסנה בוער אך איננו נשרף: "וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל – מראה יוצא דופן.
* חז"ל מזהים את הסנה עם שיח פטל קוצני בעל ענפים דקים ארוכים וסבוכים.
על פי פרשנויות ישנה השוואה בין הסנה הבוער שהאש לא מצליחה לשרוף אותו לעם ישראל ששורד ושלא מצליחים להשמיד אותו למרות מה שעושים המצרים. האש היא סמל לשנאה, השמדה והסנה הוא סמל להישרדות. הסיבה שה' בוחר להתגלות דווקא בסנה ולא בשיח אחר היא שכמו שעם ישראל שרוי בצער ובכאב בתקופת העבדות במצרים, כך אלוהים שותף לצערם מתוך הסנה – מתוך הקוצים.
ההתגלות: בתוך האש ראה משה את מלאך ה' וכשניגש להסתכל, קרא לו אלוהים מתוך הסנה ואמר לו: "שַׁל-נְעָלֶיךָ, מֵעַל רַגְלֶיךָ–כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת-קֹדֶשׁ הוּא"
אלוהים מציג את עצמו בפני משה: "אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב" וזאת בכדי להגישה את ההבטחה והמחוייבות לברית שכרת עם בני ישראל.
משה מסתיר את פניו מתוך יראת כבוד לאלוהים ("וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה, פָּנָיו, כִּי יָרֵא, מֵהַבִּיט אֶל-הָאֱלֹהִים").
אלוהים אמר למשה שהחליט לפעול להצלת בני ישראל: "וְאֶת-צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת-מַכְאֹבָיו" – אלוהים ראה את הסבל והעוני של עם ישראל ומחליט להוציאם ממצרים ולהביאם "אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" – ארץ ישראל.
"וְעַתָּה לְכָה, וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעֹה; וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם" – ה' פונה למשה ואומר לו שהוא זה שילך לפרעה ויוציא את בני ישראל ממצרים.
כשמשה מקבל עליו את השליחות הוא מצטנע, מפחד ולא מאמין בעצמו: מי אני רועה פשוט שאוכל להתייצב לפני המלך פרעה ולהוציא את עם ישראל ממצרים. ה' בתגובה מחזק את משה ואומר לו שהוא יהיה עימו בשליחות שלו.
ה' אומר לו שיהיה לו אות בכך שהוא ובני ישראל יעבדו את אלוהים על ההר הזה ושאם בני-ישראל לא יבינו מה שם האלוהים ששלח אותו, יאמר שה' אלוהי אברהם, יצחק ויעקב שלח אותו.
דרך הפעולה: ה' אומר שמשה יאמר לזקני ישראל שה' נגלה אליו ואמר לו שראה את סבל בני-ישראל במצרים והחליט להעלות אותם ממצרים ואז זקני ישראל ישמעו לקולו. אחר-כך משה וזקני ישראל ילכו למלך מצרים פרעה, יגידו לו שהם מבקשים ללכת שלושה ימים במדבר ולזבוח לאלוהים.
ה' אומר למשה שהוא יודע שבקשתו מפרעה לא תענה בטוב אלא ביד חזקה ("וַאֲנִי יָדַעְתִּי–כִּי לֹא-יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם, לַהֲלֹךְ") ולכן ה' מודיע שיכה במצרים מכות קשות ואחר-כך פרעה ישלח את בני-ישראל. לא רק זה, אלא שכאשר יצאו בני-ישראל ממצרים, ימצאו חן בעיני המצרים עד שאלה יתנו להם כסף, זהב ושמלות שיספיקו לכל בניהם ובנותיהם.
ה' לא רצה לבצע בעצמו את משימת הצלת העם, אלא בעזרת משה, כי הוא כמו אל "רוחני" והעדיף שבן-אדם יעשה את זה.
כתיבת תגובה